קלשי מואשמת בשימוש בחוק להגנת ילדים לקידום חוזי הימורים

הדיון סביב הימורים מקוונים והגנה על קטינים שב לחדות בארצות הברית. בלב המחלוקת נמצאת קלשי (Kalshi), מפעילת שוקי חיזוי מובילה, אשר לאחרונה שיתפה פעולה עם מחוקקים להצגת "חוק זיהוי פנים להגנה על ילדים" (Facial Recognition to Protect Children Act). על פניו, היוזמה נראית כמאמץ אצילי לשיפור אימות הגיל. עם זאת, ניתוח מעמיק הוביל להאשמות שהחברה משתמשת בבטיחות ילדים כמגן חקיקתי כדי לקדם את האינטרסים המסחריים שלה. מבקרים ומומחים משפטיים סבורים שהצעת החוק מכילה שינויי ניסוח עדינים שיאפשרו לשוקי החיזוי להתרחב באופן אגרסיבי להימורי ספורט ולחוזי קזינו.

חבר הקונגרס ג'וש גוטהיימר הציג את החקיקה, אשר תחייב את ספרי ההימורים המקוונים ושוקי החיזוי להשתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים זמינה מסחרית. טכנולוגיה זו תאמת את גיל המשתמש לפני שיותר לו לבצע הימור או לבצע עסקה. הדחיפות של העניין מגובת בנתונים מ-Common Sense Media, המראים כי 36% מהנערים בגילאי 11 עד 17 הימרו בשנה האחרונה. נתון זה עולה ל-40% עבור אלו בגילאי 14 עד 17. במדינות כמו טנסי, מספר החשבונות הקטינים שסומנו עלה מ-100 בשנת 2023 ליותר מ-400 בשנת 2024, מה שמצביע על בעיה גוברת בשיטות קוד הכבוד הנוכחיות.

מספרים ועובדות

דוחות כספיים ודוחות לובינג חושפים את המשאבים המשמעותיים שקלשי הציבה כדי להשפיע על המסלול החקיקתי הזה. המנכ"ל טארק מנסור והמייסדת-שותפה לואנה לופז לארה תרמו סכומים משמעותיים למספר נותני חסות של הצעת החוק. מנסור סיפק 7,000 דולר לגוטהיימר ולנותני חסות משותפים אחרים, בעוד לארה תרמה עוד 7,000 דולר לנציג דארן סוטו. בשנה שעברה בלבד, קלשי הוציאה למעלה ממיליון דולר על מאמצי לובינג. רמת הוצאה זו כמעט חסרת תקדים עבור חברה בגודלה, ועולה עליה רק על ידי קבוצות תעשייה ענקיות כמו איגוד ההימורים האמריקאי (American Gaming Association) וקהילת האינדיאנים של גילה ריבר (Gila River Indian Community).

דניאל וואלאך, עורך דין בולט בתחום ההימורים, הביע דאגות חמורות בנוגע לטקסט הממשי של הצעת החוק בת 27 העמודים. הוא ציין כי המונח "זיהוי פנים" מוזכר פעם אחת בלבד בגוף המסמך. בינתיים, הניסוח המשפטי מציע תיקונים לחוק סחר בסחורות (Commodity Exchange Act - CEA). על ידי שינוי הקריטריונים לחוזי אירועים מקטגוריות אסורות לבסיסם, הצעת החוק עשויה ליצור נתיב עבור ה-CFTC לאשר חוזי הימורים אשר הוגבלו בעבר. וואלאך טוען שהפתיחה של הצעת החוק עושה עבודה כבדה מדי עבור מטרות שקשורות מעט מאוד להגנה על ילדים.

"הגנה על ילדים צריכה להיות מובנת מאליה והיא בראש סדר העדיפויות בקלשי. אבל זו לא יכולה להיות רק אחריות של חברה אחת – זו חייבת להיות סטנדרט תעשייתי." - טארק מנסור, מנכ"ל קלשי.

רקע

הדחיפה החקיקתית הזו מגיעה בזמן ששוקי החיזוי כבר תחת אש בגין האשמות בנוגע לבעיות שלמות. לאחרונה, גבריאל פרז, יועץ טכני לבית הלבן, הושעה לאחר שלטענתו הרוויח למעלה מ-100,000 דולר מסחר בשוקי קלשי הקשורים לנאומיו של הנשיא טראמפ. דווח כי השתמש בגישתו למקרן הטלפרומפטר של הנשיא כדי לחזות אילו מילים ייאמרו. בעוד קלשי ציינה כי סימנה הפעילות והפנתה אותה ל-CFTC, התקרית הזרימה את הנרטיב לפיו שווקים אלו מתפקדים כמו "המערב הפרוע" ללא פיקוח פדרלי מספק. הצעת החוק החדשה נתפסת על ידי חלקים כאמפת לגיטימציה לצורות הימורים נוספות תחת מסווה של אבטחה.

מדוע זה חשוב לשחקנים גרמנים

המצב בארה"ב משמש תזכורת לכמה שונה הנוף הרגולטורי בגרמניה. תחת צו השרים בנוגע להימורים 2021 (GlüStV 2021), שחקנים גרמנים כבר מוגנים על ידי מערכות מרכזיות כמו LUGAS ורשימת האיסור OASIS. בעוד שחוקקים בארה"ב דנים כעת בזיהוי פנים, גרמניה כבר יישמה מגבלות קשיחות, כמו תקרת הפקדה חודשית של 1,000 יורו ומגבלת הימור של 1 יורו עבור מכונות מזל וירטואליות. עבור משתמש גרמני, משחק בקזינו מורשה GGL פירושו שקיפות ובטיחות מפני תמרונים חקיקתיים כפי שנראים בארה"ב. אין צורך בדלתות אחוריות נסתרות כאשר הכללים להגנת השחקן כבר קבועים באבן על ידי הרשויות.

מה זה אומר לקזינו מורשה GGL

עבור מפעילי רישיון מהרשות המשותפת של מדינות (Gemeinsame Glücksbehörde der Länder - GGL), המחלוקת האמריקאית מדגישה את חשיבות המסגרת הרגולטורית הברורה. בגרמניה, סדרי העדיפויות מוגדרים בבירור על ידי החוק, ולא משאירים מקום לחברות לכתוב את כלליהן תחת כיסוי של הגנת ילדים. בתי קזינו העומדים בתקן GGL חייבים לדבוק בתקני אימות וניטור קפדניים המונעים מקטינים גישה לפלטפורמות מבלי הצורך לערב לובי פוליטי ברמה גבוהה. יציבות מוסדית זו מגינה הן על המפעיל והן על השחקן מפני התנודות האינטנסיביות הנראות כעת במגזר שוקי החיזוי בארה"ב.